שאלות ותשובות

שאלה:

 

שלום. שמי XXXX (השמות וכל פרטי מזהה שונו כדי לשמור על צנעת הפרט – ש.פ.), ואיני יודעת אם את עוסקת גם בתחום זה אך שאלתי היא בעניין בני.

בני הוא בחור בן 29, מוכשר מלומד, מהנדס מחשבים, עובד בחברת הייטק, בעל דירה משלו (עזרנו לו כמו לאחיו ואחותו). תמיד הלך לו עם בחורות אבל הוא טען שאינו מוכן להתמסד. לפני כחודש הוא הגיע והודיע שהוא מצא את ה"אחת".  לא היתה שמחה ממני, עד ש…

התברר לי שהיא ממוצא XXXXX. שלא תביני לא נכון – איני גזענית או משהו כזה אבל מדובר בבחורה בת 23 שעלתה בגיל 13 וגדלה בפנימיות. ההורים שלה ממש אנלפבתים ונראה לי שאין בינה לבין בני כל דבר משותף. נראה לי שזו סתם גחמה (אולי כדי להכעיס אותי) ואני רוצה שיהיה לו טוב אבל… קצת מבולבלת. מה דעתך ?

תשובה:

 

XXXX היקרה,

ראשית אני אכן מייעצת גם בתחום זה, ומבינה ללבך וחשה את סערת הרגשות שבה את נמצאת, אבל בואי ננסה להירגע יחד ולעשות סדר בדברים.

בנך היקר, שאת וודאי מאחלת לו את הכי טוב בעולם, מאושר סוף סוף. הוא בא ומספר לך שהוא מצא את האחת!

העובדה שהוריה של הבחורה הינם אנשים פשוטים אינה גורעת מהתכונות הטובות שלה, ובוודאי לא מורידה מהיכולת שלה לגרום לבנך אושר גדול. לפעמים "חוסר התחכום" ודווקא הפשטות מביאה עמה המון שמחה והרבה פחות מורכבות. העובדה שהבחורה עלתה ארצה כשהיתה נערה וגדלה בפנימיות יכולה לדעתי לפעול דווקא לטובת הקשר, בחורה כזו תדע הכרת הטוב מהי, ודווקא החממה הקטנה שהם יבנו יחדיו תסייע לה להרגיש שייכת ולטפח את הקשר.

נסי להסתכל על התמונה כולה, הבן שלך מאושר, תני להם את האפשרות לצמוח יחד ותהיי שותפה לצמיחה הזו. נסי לקבל אותה בחמימות, היא בטח זקוקה לכך ותדע להעריך זאת.

לסיום אדגיש שאני סבורה שלשאלת המוצא של מי מבני הזוג, אין באמת שום קשר לאיכות הזוגיות ולקשר האישי. בני כל העדות יודעים להיות בני זוג טובים, מבינים ושותפי אמת לבני זוגם, ואני חוששת שלשפוט את בת זוגו של בנך על יסוד סטראוטיפים עדתיים, שאין להם כל יסוד ובסיס (והם אכן נגועים בגזענות), הינה טעות.

בהצלחה רבה

שלי פפרברג – יועצת זוגית/אישית ומגשרת

 

שאלה:

הי. נתקלתי באתר שלך ומאד אהבתי אותו.

אני בת 28 וביחד עם החבר שלי (בן 31) כבר 3 וחצי שנים מתוכן כשנתיים של מגורים משותפים. אני מאד אוהבת אותו ועד לאחרונה חשבתי שזה הדדי.  לפני כארבעה חודשים התחלתי להרגיש שמשהו לא בסדר. לא יכולה לשים על זה את האצבע אבל משהו פשוט הגיש לי לא טוב. שאלתי אותו ולפני כמה ימים הוא הודה שהיה לו משהו קצר עם מישהי מהעבודה. שהמשכתי לשאול הוא אמר שהיא בת 23 שעובדת שאותה חברת הייטק כמזכירה וש"דבר הוביל לדבר" אבל זה קרה רק פעמיים והוא הפסיק את זה מיוזמתו. אני בשוק. אני שבורה. אני לא יודעת מה לעשות. אני הייתי נאמנה לו לחלוטין (למרות שאני נראית מעולה וגברים מתחילים איתי) וחשבתי שאנו קרובים לחתונה. יש לך עיצה ?

תשובה:

ראשית, אני מבינה מאד את סערת הרגשות בה את נמצאת וכואבת איתך את כאבך. גילוי של בגידה בקשר הזוגי, הנו אחד מהמשברים הקשים ביותר שניתן לחוות בזוגיות. כל מה שהאמנת בו, תלית בו תקוות, טיפחת ושימרת, מתנפץ ברגע.

בגידה מעידה על כך שישנן סוגיות חיוניות בקשר המצריכות טיפול בהן. ישנם מצבים בהם ניתן ושווה להתאמץ ולשקם את הקשר אחרי בגידה אך זה תלוי בראש ובראשונה באישיותו של כל אחד ואחת מאיתנו. חלקנו מסוגלים להתגבר ולסלוח (אף שמדובר בתהליך), וחלקנו לא מסוגלים לחשוב בכלל על התגברות על הפגיעה.

מאחר ואינני מכירה אתכם ואת טיב הקשר שלכם, ובעיקר אינני יודעת מלבד המעט ששיתפת אותי כיצד הדבר משפיע על הקשר ביניכם כרגע והאם התקשורת ביניכם מספיק חזקה כדי לשאול את השאלות הנכונות ולקבל עליהם את התשובות, לא אוכל לייעץ לך חד משמעית כיצד נכון לפעול.

ככל שתמהרו לפתוח את הדברים, לדבר עליהם לבד או באמצעות גורם חיצוני כמו ייעוץ זוגי או יחידני, ניתן יהיה לטפל בדברים וסיכויי ההצלחה להבראת הקשר יגדלו.

יקירתי, גם אם בן זוגך בגד בך אין זה אומר שהוא הפסיק לאהוב אותך.

בגידות נעשות מכל מיני סיבות וצריך לבדוק מדוע זה קרה. כפי שכתבת לי האהבה שלך אליו גדולה מאד, לכן רצוי ושווה לבדוק מה השתבש בתוך הקשר ולא לוותר בקלות.

אני כאן בשבילך/כם

בהצלחה רבה!

שלי פפרברג – יועצת זוגית/אישית ומגשרת

שאלה:

אני בחורה בת 32. יפה (כך לפחות אומרים לי…) ,משכילה (תואר שני), עובדת ומרויחה טוב וחברותית. רק בן זוג רציני – איני לא מצליחה למצוא. היו לי שתי מערכות יחסית ארוכות, אחת מגיל 17 עד אחרי הצבא. והשניה מגיל 24 עד גיל 26. אני מכירה ויוצאת הרבה – אבל אני פשוט לא מצליחה למצוא משהו רציני. מה עושים ?

תשובה:

בספר מדריך הטרמפיסט לגלקסיה (מאת דאגלאס אדמס) נכתב כי אדם יכול לעוף וכל שצריך לעשות הוא "ליפול ולפספס את הרצפה"… כשנשאלה שם השאלה איך בעצם עושים זאת, התשובה היתה כי כל הרעיון הוא לא להתכוון לעשות זאת… הנמשל הוא פשוט להסבר אך מחייב עבודה עצמית ניכרת: למרות שמטרתך היא הגעה למערכת יחסים רצינית וארוכת טווח,  ועצם המצב שאת לא מגיעה למערכת כזו גורם לך עוגמת נפש ותחושת פספוס, עלייך "לשדר" חוסר לחץ ונינוחות שדווקא הם מונעים מבני זוג פוטנציאלים חששות ועכבות המונעים גברים רבים מלהפתח רגשית ולהתחבר נפשית.

כאשר אנו מנסים להשיג, בתחום הרגשי, "הישג", אנו משדרים החוצה מסרים בלתי מודעים אשר נקלטים בת ההכרה של הזולת. נשים ששמות להן למטרה למצוא בן זוג רציני משדרות לעיתים קרובות מסרים שנקלטים אצל חלק ניכר הגברים כ"בחורה לחוצת חתונה",  דבר שיוצר אצלם חששות, עכבות וסגירות רגשית.

באופן מקביל מוצאים עצמם גברים רבים משדרם מסרים "רומנטיים" שנתפסים אצל נשים כאגרסיביים מידי ואף כמאיימים, ויוצרים תחושה כי הגבר המחזר סובל מחוסר ביטחון עצמי ודימוי עצמי ירוד.

במסגרת הליך הייעוץ האישי אנו עובדים הן על החלק הקוגניטיבי והן על החלק ההתנהגותי ומנסים לגבש אסטרטגיות אישיות להעצמה פנימית מחד, ושיפור המסרים שאנו משדרים לזולת, מאידך.

קשה לפרט במסגרת תשובה זו על השיטות השונות לשליטה בתשדורות שאנו משדרים לסביבתנו.

להרחבה הינך מופנית למאמר בעניין ייעוץ אישי באתר או לקביעת פגישה בלתי מחייבת עימי בטלפון: 050-6959096

 

שאלה:

אני ובעלי נשואים כבר 25 שנה ויש לנו שלושה ילדים. כבר שנים שאני מרגישה שהוא לא משקיע במערכת היחסים ומתייחס אלי כמובנת מאליו, אבל כשאני מציעה לו ללכת לייעוץ זוגי הוא מסרב ואומר שהכל בסדר ושאם אני רוצה שאלך בעצמי. האם ניתן לקבל ייעוץ זוגי (או לפחות להתחיל בו) כשרק אחד מבני הזוג משתתף ?

תשובה:

כן !  במערכת הזוגית אנו נמצאים תמיד במצב של "שנינו ביחד – וכל אחד לחוד".

הייעוץ זוגי מתמקד בקווי הגבול וההשקה בין ה"אני" וה"אנחנו", ולמרות שאנו מעדיפים, מטבע הדברים, מעורבות של שני בני הזוג במאמץ לפתור משברים זוגיים, הרי שגמישות הפורמט של ייעוץ זוגי, מאפשרת לנו  במידה רבה של הצלחה, להתחיל את ההליך בהשתתפות אחד מבני הזוג. במקרה כזה יוענק ייעוץ זוגי ליחיד באוריינטציה זוגית כאשר נקודת המוצא היא שזוג שחי תקופה ארוכה זה עם זה יכול להיכנס בנעליו של בן הזוג המסרב לקחת חלק בתוכנית ולפרוש בפני היועץ הזוגי את התמונה הכללית של המערכת הזוגית. בסיטואציה כזו יוכל היועץ הזוגי להעניק כלים לבן הזוג הנוכח בפגישה וזה יוכל ליישמם  ואולי אף להשפיע על בן הזוג ה"סרבן" לקחת חלק בתוכנית.